להיות מנהלי אגף חינוך

משרד החינוך משתתף בפעולות החינוך ברשות, לרבות הסעות תלמידים, שירותי מזכירים, פעולות תרבות וספורט, שכר מורים המועסקים ישירות על-ידי הרשות המקומית וכיו"ב. התשלומים ניתנים על-פי תקן וסל השירותים שקבע משרד החינוך, ולא על-פי ההוצאה בפועל של הרשות. 

כדי להבטיח את יציבותה של מערכת החינוך המוניציפאלית, חוקק בחודש אוגוסט 2000 חוק הרשויות המקומיות (ייעוד כספי הקצבות למטרות חינוך) תש"ס 2000, שהסדיר את חובתה  של  הרשות  המקומית  להעביר  את  כל מקורות התקציב המיועדים לחינוך, לייעודם בלבד. זאת באמצעות פתיחת חשבון בנק נפרד המיועד להעברות כספיות מהמדינה לרשות המקומית בנושא חינוך, ובאמצעות קיום מערכת בקרה. החשבון חסין מעיקולים, מלבד מקרים מיוחדים על-פי החלטת בית הדין לעבודה על ראש היישוב ועל הגזבר, הוטלה אחריות אישית-פלילית בגין אי מילוי הוראות החוק. משמעות החוק   הינה הקצאת כספים ייעודיים ליעדם בלבד, בדגש על חינוך, וזאת באחריותו הבלעדית של ראש הרשות.   (מנחה עמ' 85)

מינהל כלכלה ותקציבים במשרד החינוך מפרסם המידע המרכז את הקריטריונים של השתתפות משרד החינוך בתקציב הרשויות המקומיות והבעלויות – המחירים נקובים במחירי חודש ינואר של אותה שנה. ראה: השתתפות משרד החינוך בתקציב הרשויות המקומיות והבעלויות – לשנת הלימודים תשע"ט

מידע נוסף על תקצוב לפי שלבי חינוך (מערכת תשלומים מאוחדת (מת"מ) ראה: פורטל רשויות ובעלויות חינוך – תקציב לפי שלבי גיל: 

כללי תשלומי מערכת התשלומים המאוחדת ראה במערכות תשלום לרשויות (מית"ר) – ברמת מוטב וברמת מוסד. בהקשר זה ראה גם: תחקור רמת שירות – חטיבה עליונה (דיווח נתוני רמת שירות; שליחת הדיווח; חישוב רמת השירות ובדיקת פרופיל מוסד; ערעור על רמת שירות); תקציב שקלי ליישום הכלה והשתלבות (כולל מידע נוסף בנושא תקצוב שקלי; תהליך אישור תוכניות העבודה במערכת המקוונת, מרחבי הכלה); תמיכת משרד החינוך במוסדות ציבור; דיווח בעלו (קישור לפרסום המלא ולנהלים, דגשים להגשת הקשות לתמיכה, סיוע בהגשת הבקשה לתמיכה, הבהרות לתהליך הגשת הבקשות); דיווח בעלויות על הכנסות והוצאות (חובת הדיווח, מילוי הדוחות וטופס הדיווח); משרד החינוך, פורטל רשויות ובעלויות חינוך – לומדת הדרכה בנושא טופס תקצוב בעלויות; דברי הסבר למילוי טופס דיווח בית ספרי.

• תקציב שוטף מהכנסות עצמאיות.
• תקציב בלתי רגיל (תב"ר).

תמיכה בפרויקטים מוגדרים באמצעות מפעל הפיס והסוכנות היהודית, עמותות וקרנות הפועלים לקידום נושאים ויעדים ספציפיים.

• תרומות מהמגזר השלישי: על-פי רוב, ניתנים ככספי "התאמה" (Matching)    ומיועדים לצרכים ספציפיים המותאמים למטרות העמותות  ו/או הקרנות.

תשלומי הורים: תשלומים עבור שירותים נוספים על המתוקצב במסגרת חוק לימוד חובה התש"ט (1949), הכוללים תשלומי חובה, תשלומי רשות ותשלומים מרצון המשולמים על-ידי ההורים ומאושרים מדי שנה על-ידי ועדת הכספים של הכנסת. (מנחה עמ' 86)

משרד החינוך מתקצב את מוסדות החינוך היסודיים בעיקר באמצעות הקצאת שעות הוראה.

עד שנת הלימודים תשס"ג (2002/ 2003) שימשו במערכת החינוך היסודי שיטות תקצוב שונות. העיקרית שבהן התבססה על הקצאה לפי תקן שעות לכיתה, אליה נוסף תקצוב לפי "סלים" (סל מחוז, סל זהירות בדרכים וכדומה).

בעקבות טענות לפיהן שיטות התקצוב האמורות אינן שוויוניות, החל משרד החינוך בשנת הלימודים התשס"ד (2003 /2004) לתקצב את מערכת החינוך היסודי לפי מדד טיפוח אחיד שאותו אימצה הנהלת המשרד. 

מדד הטיפוח מבוסס על הקצאה לפי תקן דיפרנציאלי לתלמיד. מרכיביו של מדד הטיפוח נקבעו לפי המלצותיה של "הוועדה לבחינת שיטת התקצוב בחינוך היסודי בישראל", אשר בראשה עמד מנכ"ל משרד החינוך לשעבר  שמשון שושני (ועדת שושני).

שיטת תקצוב מערכת החינוך היסודי באמצעות מעבר לתקן דיפרנציאלי לתלמיד, פורסמה בחוזר מנכ"ל תשסג/10(ג),  תקצוב מערכת החינוך היסודי – מעבר לתקן דיפרנציאלי לתלמיד, א' סיון תשס"ג , 1 ביוני 2003 .

עיקרה של השיטה: המרכיבים במדד הטיפוח  שוקללו באופן שיאפשר  ניבוי מיטבי  לסיכויי הצלחתו של התלמיד בבית-הספר. לצורך זה, חולקו התלמידים לעשירונים חברתיים כלכליים לפי מרכיבי המדד המצוינים לעיל, ונקבע מפתח תקצוב דיפרנציאלי לכל תלמיד לפי העשירון החברתי-כלכלי שאליו השתייך.

כוונתו של משרד החינוך בעת אימוץ המלצות ועדת שושני, הייתה להשלים את יישומה המלא של שיטת התקצוב האמורה (בכל הנוגע לתקצוב מרכיבים נוסף על הקצאת שעות הוראה) בתוך חמש שנים. עם זאת, בפברואר 2006 פסק בית-המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, כי אין להמשיך את התקצוב לפי שיטה הכוללת מרכיב של מגורים באזור עדיפות לאומית, כל עוד לא הוגדר מרכיב זה באופן שוויוני.

בעקבות החלטת בג"ץ שלעיל, הוקמה במשרד החינוך ועדה בראשותו של המדען הראשי של המשרד, פרופ' סידני שטראוס (ועדת שטראוס). הוועדה החלה את עבודתה ביוני 2006,  ולאחר כחצי שנה הגישה את המלצתה בדבר מדד טיפוח חדש להקצאת שעות לבתי-הספר היסודיים בחינוך הרגיל (מדד שטראוס), לאישור מנכ"ל משרד החינוך ושרת החינוך.

(מנחה עמ' 87)

ועדת שטראוס קבעה כי ייעודו הראשי של המודל הוא להבטיח  כי לכל בית-ספר יוקצה מספר מינימלי והכרחי של

  שעות להוראת הליב"ה  ולתפקוד חיוני. הוועדה קבעה, כי רק השעות הנותרות בתקציב משרד החינוך ישמשו  

 ל"סגירת פערים" ויוקצו על בסיס מדד הטיפוח החדש. 

לפיכך, במודל החדש להקצאת שעות שני שלבים:

בשלב ראשון יוקצו שעות לכל בית-ספר יסודי לשם קיומו "בתנאים מינימאליים". בהקצאה זו 36 שעות שבועיות לכיתה נורמטיבית, תוספת תפילה לבתי-הספר הזכאים לכך (בתי-ספר ממלכתיים דתיים, בתי-ספר שניתן בהם תגבור לימודי יהדות ובתי-ספר של רשתות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני), תוספת בגין יום חינוך ארוך ותוספת תמריץ לכיתות גדולות, כפי שנהוג היום בחטיבות הביניים.

בשלב שני יתחלק תקציב השעות שנשאר, כך שבית-ספר שמדד הטיפוח שלו גבוה, יקבל יותר שעות הוראה מבית-ספר שמדד הטיפוח שלו נמוך.

לקראת פתיחת שנת הלימודים תשס"ח (2007/2008) נקבעה לכל מוסד חינוך יסודי הקצאת שעות לפי שני תחשיבים כלהלן: 

1.    הקצאת שעות המתבססת על השעות שהמוסד קיבל בשנת הלימודים תשס"ז, מתוקנת ומעודכנת לפי מספר התלמידים בשנת הלימודים תשס"ח.
2.    הקצאת שעות שמטרתה להבטיח "רשת ביטחון", כלומר מספר שעות מינימאליות שמוסד חייב לקבל, כמו בחישוב שנערך בשנת הלימודים תשס"ז (זהו חישוב דומה, אך לא זהה, לחישוב מספר שעות מינימאלי לפי השיטה החדשה).

הקצאת שעות ההוראה בפועל בשנת הלימודים תשס"ח נעשתה לפי שני התחשיבים הללו כדלקמן: 97% מהשעות הוקצו לבית-הספר לפי תחשיב 2  ו-3% מהשעות הוקצו לפי תחשיב 1 (דהיינו, הוקצו 3% בלבד משעות ההוראה בשנה זו לפי השיטה החדשה).     (מנחה עמ' 88)

    כאמור, נקבע ששיטת הקצאת השעות החדשה תיושם בהדרגה במשך חמש שנים כלהלן:

תוכנית היישום

הסבר על שיטת התקציב – מערכת שכר לימוד – בחטיבות העליונות ראה :

מערכת שכר לימוד לבתי ספר עיוניים וטכנולוגיים בחטיבה העליונה, התשע"ז המבהיר כדלקמן:

1. מס' שעות ההוראה לתלמיד – הנגזרות מדרגת הכיתה, מסלול הלימודים, סוג הכיתה, מגמת הלימוד ,הרכב הכיתה וההגשה לבחינות הגרות, וגוון תוכנית הלימודים.
2. דרגת הוותק וממוצע גמולי ההשתלמות, ממוצע שעות הגיל ושיעור משרות המורים בכל סטטוס של רפורמה (לא ברפורמה עוז לתמורה או ברפורמה מלאה) האופייניים לביה"ס בו לומד התלמיד, מהם נגזרת עלות שעת ההוראה. מה שמכונה פרופיל בית ספר/ פרופיל משוקלל.
3. מרכיב קבוע, שהוא סל אחיד של שירותים נלווים שניתן לתלמיד – הנגזר ממסלול הלימודים, סוג הכיתה, מגמת הלימוד וסטטוס הרפורמה (ללא רפורמה או ברפורמה מלאה).
4. מרכיב חומרי הלימוד – הנגזר ממסלול הלימודים, סוג הכיתה, מגמת הלימוד.
5.  אחוז רמת השירות שנקבע למוסד.

העלות לתלמיד נקבעת בין השאר מ- 4 מאפיינים ספציפיים לכל תלמיד:

1. דרגת הכיתה בה לומד התלמיד
2. מסלול לימודיו
3. מגמות לימודיו
4. סוג כיתה (רגילה,  ל"ב עיוני (מב"ר לשעבר), ל"ב טכנולוגי (הכוון לשעבר), מרכז חינוך, טו"ב (טכנאים ובגרות)

הגדרת מגמת לימוד-  כל מגמת לימוד בחטיבה העליונה משוייכת לקבוצת תקצוב

קבוצות התקצוב-   שלוש קבוצות תקצוב הינן במגמות העיוניות ושתי קבוצות תקצוב הינן במגמות הטכנולוגיות

קבוצות התקצוב במגמות העיוניות:

• עיוני (0099)
• עיוני-מדעי(0097)
• עיוני רב התנסותי (כמו מוסיקה/מחול ועוד)

קבוצות התקצוב במגמות הטכנולוגיות:

טכנולוגי Large Group Teach

טכנולוגי Small Group Teach

המשתנה הנוסף בקביעת התקציב לתלמיד הוא המוסד בו התלמיד לומד.

המאפיינים המגדירים את המוסד:

1. דרגת הוותק, ממוצע גמול ההשתלמות של המורים, ממוצע שעות הגיל ושיעור משרות המורים בכל סטאטוס של רפורמה (ללא רפורמה / רפורמה מלאה) האופייניים למוסד.
2. הרכב כיתות הלימודים.
3. הגשת תלמידים לבחינות הבגרות.
4. גוון הלימודים בביה"ס.

דרגת הוותק האופיינית למוסד, ממוצע גמולי ההשתלמות, ממוצע שעות הגיל ושיעור משרות המורים ברפורמה 

(ללא רפורמה / רפורמה מלאה) נקבעת על ידי היחידה לשכר לימוד במינהל הפדגוגי, בכל שנת לימודים 

(בסביבות נובמבר בכל שנת לימודים חדשה), וזאת באמצעות חישוב הפרופיל של בית הספר . 

חישוב הפרופיל מבוסס על דיווח מצבת המורים של המוסד לגבי מורי בית הספר וחלקיות משרתם. 

ותק מאפיינים אלה משפיעים על עלות קביעת שעת ההוראה בבית-הספר.

המאפיינים המשפיעים על תקן השעות לתלמיד הם:

1. הרכב כיתות הלימודים: בנים בלבד, בנות בלבד, או בנים ובנות. בכיתות בהן לומדים בנים ובנות באותה הכיתה, התלמידים זכאים לשעות פיצול חינוך-גופני.
2. זכאות המוסד להגשת תלמידים לבחינות הבגרות, הנקבעת על ידי אגף הבחינות. 
3. גיוון הלימודים בביה"ס: בתי"ס אשר אינם מקיימים את תוכנית הליבה אינם זכאים לתקצוב שכ"ל. 

מידי שנה מפרסם מנהל כלכלה ותקציבים במשרד החינוך טבלאות, מיפוי וחישובים מדויקים לאותה שנת לימודים בשלושה
נושאים:

1. טבלת שעות תקן לתלמיד בחטיב העליונה. ראה: לשנה"ל תשפ"א
2. חישוב מרכיבי רמת השירות. ראה: לשנה"ל תשפ"א

מיפוי מגמות. ראה: לשנה"ל תשפ"א

התקציב העומד לרשות בית-הספר, מגיע ממספר גורמים: 

• משרד החינוך: מתקנן את שעות ההוראה ולעיתים מעביר תקציבים לנושאים ייחודיים כגון: תלמידים עולים, תגבור לימודי יהדות , מלגות וכד'.
• רשות מקומית: מתקננת את עובדי המינהל בבית-הספר ומעסיקה את קבלני/ עובדי הניקיון.

התקציב מחושב לבית-ספר על-פי  מספר הכיתות/ התלמידים בבית-הספר, וכן בהתאם לצרכים הייחודיים של בית-הספר.

• הורים: תשלומי הורים נקבעים בהתאם להחלטות ועדת החינוך של הכנסת וחוזרי מנכ"ל משרד החינוך.
• המגזר השלישי: כספים ייעודיים מעמותות, מקרנות וממלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח). (מנחה עמ' 91)

• מקורות אחרים: כספים המגויסים מתורמים בהתאם לכללים הקבועים בחוזר מנכ"ל, מתן רשות שימוש במתקני בתי-ספר בהתאם לנוהלי הרשות המקומית וכו'.

הקצאת התקציב נעשית על-פי  נושאים ומבוססת על איגום סעיפי התקציב של משרד החינוך, הרשות המקומית וההורים. על-פי רוב, לבית-הספר ניתן מרחב גמישות באשר לשימוש במשאבי הרשות המקומית ומשרד החינוך. כל חיסכון בסל התפעול בגין התייעלות יישאר לטובת בית-הספר. קיימת אפשרות להעביר יתרות תקציב מסעיף לסעיף ומשנה לשנה.

תקציב בית-הספר הוא פועל יוצא של תכנית הפעילות הבית-ספרית המאושרת.

שנת תקציב היא שנת לימודים. תקציב בית-הספר יכלול את כל המקורות העומדים לרשותו.

על הרשות המקומית למסור למנהל בית-הספר לא יאוחר מסוף מאי, מידע על המשאבים והתקציבים שיועמדו לרשותו בשנת הלימודים הבאה. במקביל, יסכם מנהל בית-הספר עם ועד ההורים את תכנית הפעילות הממומנת מכספי הורים.

כוח אדם המועסק על-ידי משרד החינוך ו/או הרשות המקומית, יירשם במונחי שעות תקן ו/או אחוזי משרה.

כל יתר סעיפי ההוצאה יירשמו במונחים כספיים.

הצעת התקציב תנוסח במונחים כספיים, והיא חייבת להיות מאוזנת, דהיינו הוצאות = הכנסות.

בזמן הכנת התקציב, יתחשב מנהל בית-ספר באחוזי הגבייה הצפויים לגבי כל סעיפי הכנסות הורים, על-פי הביצוע בפועל, בשנים קודמות.

סל המשאבים הבית-ספרי משקף את ההקצאה לבית-ספר, שנגזרת ממספר התלמידים בבית-הספר. במקרים מסוימים, מקבל בית-הספר שיפוי נוסף מהרשות המקומית בשל אופיו והפעילויות הייחודיות המתקיימות בו לאחר  יום הלימודים. (מנחה עמ' 92)התקציב מפרט את דרך חלוקת המשאבים על-פי נושאי התפעול השוטף, שעות התקן, פרויקטים יישוביים והכנסות שונות. כמו כן, התקציב נועד להציג את חלוקת המשאבים לכל נושא.

 דף איגום המשאבים הבית-ספרי משקף את סה"כ מקורות ההכנסה מסה"כ המקורות (הרשות המקומית,

 משרד החינוך ומקורות אחרים), וכולל את סל המשאבים לכל בית-ספר, בנפרד.

דף התכנון התקציבי הינו כלי עזר בידי המנהל לבניית התקציב הבית-ספרי על-פי הפעילויות השונות בבית-ספר. בדף התכנון התקציבי ימלא המנהל את הנתונים המספריים לשנה"ל, מספרי כיתות ותלמידים, את סה"כ ההכנסות הצפויות לשנה"ל ואת סה"כ ההוצאות הצפויות לשנה"ל. כאמור לעיל, הסכומים השונים ימולאו על-ידי מנהל בית-הספר בהתאמה לדגשי בית-הספר ועל-פי תכנית הפעולה הבית-ספרית. את דף התכנון התקציבי לשנת הלימודים יש לצרף לתכנית הפעולה המתוקצבת.

בעת  הכנת התקציב, יתחשב כל מנהל בית-ספר באחוזי הגבייה לגבי כל סעיפי הכנסות הורים בשנים הקודמות.

ניהול תקציב בית-הספר כולל מעקב ובקרה אחר נתוני הביצוע מול תכנון התקציב ויעדי התקציב,

ועדכון התקציב בהתאם לשינויים שוטפים. לצורך עדכון התקציב, על מנהל בית-הספר לקיים במהלך השנה מעקב שוטף אחר ניצול התקציב – הן בסעיפי ההכנסה והן בסעיפי ההוצאה. 

הרשות המקומית תנפיק לבתי-הספר פעמיים בשנה (במחצית השנה ובסופה) 

דו"חות מעקב אחר ניצול התקציבים.

בחודש ינואר יתבצע עדכון סופי של תקציב בית-הספר על-ידי הרשות המקומית. זאת על-פי  מספרי התלמידים  והכיתות במצבת התלמידים של חודש דצמבר, וכן על בסיס תקציב מאושר של הרשות המקומית. (מנחה עמ' 91)בית-הספר לא יתחייב לכל הוצאה שאינה מכוסה תקציבית, ויעשה את כל הנדרש כדי לממש את כל סעיפי ההכנסה שבתקציב. על מנהל בית-הספר ליישם את תכנית הפעולה במסגרת התקציב השנתי המאושר, ואסור לו לחרוג מהתקציב. בתכנון התקציב, יבטיח המנהל "כיסוי" תקציבי למימוש ההוצאות  ה"קשיחות" (חשמל, מים, טלפון וכו'). כמו כן, ישריין את יתרת החוב, במידה וקיים, לרשות המקומית. (מנחה עמ' 92) 

1. יש לבצע שיוך נכון בעת רישום הוצאה או הכנסה, לפי קוד מיון וסעיף תקציבי בהתאם לפעילויות המתבצעות.
2. אין להפיק קבלות/ שוברי הוצאה ללא קוד מיון וסעיף מתאימים.
3. אין לבצע העברות מסעיף לסעיף ללא שייכות, אלא אם בוצעה פעולה שגויה (ביצוע והקפדה על הנחיה זו, יבהירו לבית-הספר את ההכנסה/ הוצאה הנכונה והמדויקת ביותר).
4. כל הוספה או שינוי בסעיף תקציבי, יבוצעו רק לאחר אישור מחלקת החינוך.

מנהל בית-הספר אחראי אישית לכל גירעון בקופת בית-הספר. הוא מוסמך מטעם משרד החינוך והתרבות ורשות החינוך המקומית לטפל בכספי בית-הספר, ואחראי על כל הפעולות הכספיות של בית-הספר. 

מזכירת בית-הספר אחראית, במסגרת תפקידיה – בפני מנהל בית-הספר ובפני הרשות המקומית – לניהול תקין ויעיל של ענייני הכספים של בית-הספר, בהתאם לחוקי המדינה ולהוראות הרשות המקומית ומנהל בית-הספר.  (מנחה עמ' 94)